"פסק דין" הוא כתב משפטי המונפק על ידי בית משפט, המכיל החלטה שיפוטית בנוגע לסוג מסוים של עימות או מחלוקת משפטית. פסקי דין מהווים את החלק המרכזי של החלטה של בית המשפט, והם יועדו להקביע דיני משפט, לקבוע זכויות וחובות, ולשפוט את הולם דיני הפרטים במקרים שונים.
תכני פסקי הדין יכולים לכלול:
- מעמד וקצב הפרטים: הגדרה של הדברים שמקובל לקבוע בדיני משפט והמעמד של הצדדים בעימות.
- הלכת דעת הבית: הגעה למסקנות משפטיות על פי המציאות הנחות והלכת הבית.
- סבר נוסח: פרטים טכניים של החלטת בית המשפט, כולל הבאת הוכחות, השוקלת שלטון ראיות, וסיבות החלטת הבית.
- החלטה ופסק הדין: החלטה בה בית המשפט מקביע דיני משפט, זכויות וחובות של הצדדים, וכדומה.
- דעת השופטים: במקרים של בתי משפט קולגיים, כמו בבתי המשפט העליון, יכולות לכלול דעות מיעוט של שופטים אחרים.
- דיני עבירות: אם מדובר בעבירה פלילית, ניתן יהיה למצוא תיאור והסבר על העבירה והעונשין המוטלים עליה.
פסקי דין משמשים כמקור יסוד להבנה של הלך דיני במקרים נדונים והם יכולים להשפיע על הלך הדין והתייחסותו של בתי משפט ומשפטנים אחרים. הם נכתבים בשפה משפטית מורכבת ומדויקת, ולעיתים קרובות מוגשים עם דעת השופטים או השופט החותמים עליהם.