חקירת שריפה היא תהליך הבחנה וניתוח של שריפות במטרה להבין את מקורם, התפשטותם, השלטון הסביבתי וההשפעה על סביבת האדם והצמחיה. חקיקת השריפה כוללת רקיע פיזי, אנושי, וביולוגי. החקיקה עשויה להיות מקצועית ולהתרחש במספר תחומים, כוללים את המדעים הביקורתיים, ההנדסה הסביבתית, ותחום הביטחון והביטוח.
אלה הם שלבים עיקריים בתהליך חקיקת שריפה:
איתור האירוע: רכיב ראשון בחקיקת שריפה הוא איתור השריפה עצמה. זה עשוי להשתנות בהתאם לסוג ולמידע הזמין על השריפה.
ניתוח ואיסוף מידע: חוקרים אספים מידע רב על השריפה, כולל פרטים על מיקום, גובה הלהבות, סוג הצמחיה הקיימת באזור וכדומה. המידע נאסף באמצעות כלים טכנולוגיים כמו סטחי עפרונות, מערכות ניגוד אש, ומטוסים בלתי נטולי ילוח (drones).
ניתוח גורמים: החוקרים יחקרו את הגורמים להתרחשות השריפה, כולל גורמים טבעיים כמו ברקים ורוחות, וגורמים אנושיים כמו הצתה מתוך שום רוחב. הם יבדקו גם את התנאים המקומיים והאקלימיים בעת השריפה.
מודלים ותחזיות: במקביל, חוקרים עשויים להשתמש במודלים מתמקדים כדי לחזות את ההתפשטות וההשפעה של השריפה. זה יכול לסייע בתכנון מראש של תחומים בעלי סיכונים גבוהים יותר לשריפות.
השלטון הסביבתי: חוקרים עשויים לדמות את השלטון הסביבתי של השריפה, כולל את ההשפעה על איכות האוויר, המים, והקרקע. זה עשוי לכלול ניתוח של דינמיקת הפיצויים, והשלטון על החיים הבר והצמחיה.
מדעי הביקורת: המקורות והתובנות מהחקיקה עשויות להתקפל ולהיבא למאמרים מדעיים או לדוחות ביקורתיים שיכולים לשמש כמקור למידע עבור קהל המעוניין.
